להקליט שיר
תמיד היה לי חלום – להקליט שיר. זה לא שאני זמר גדול, אפילו ההיפך. כשאנשים שומעים אותי שר הם תמיד מקפידים להודיע לי שאני מזייף. למרות הכל לשיר לעצמי זה אחד הדברים המרגיעים שאני יכול לעשות, ורציתי לעלות לשלב הבא.
גם אם אתה לא זמר
יש את האנשים הללו שאתה מתמוגג מיכולות השירה שלהם, זמרים אלמוניים שמפתיעים אותך ביכולות ווקאליות אדירות. אנשים שאתה מסתכל עליהם כלא מאמין ואומר לעצמך: "אף פעם לא ידעתי שהוא כזה זמר". המחמאה הכי גדולה שעולה לך בראש באותו הרגע היא: "לך לכוכב נולד\הבא\אקס פקטור". אני לא כזה, אני נמצא אפילו בצד השני של הסקאלה, בצד של האנשים שאומרים להם: " עזוב אחי, זמר לא ייצא ממך". אני יודע, אני לא מתכנן להיות זמר, אבל אני אוהב לשיר אז למה אסור לי לשיר?
אחרי שאתה שומע ביקורת כזו, הדבר האחרון שצריך לעלות לך בראש זה שאתה רוצה להקליט שיר. אבל למרות זאת הרעיון הזה עלה אצלי בראש והוא סרב להרפות. הרצון לעשות משהו שאני אוהב, הרצון לא להקשיב לביקורת הארסית של הסביבה, והרצון להתמודד עם הפחד ופשוט לפעול באומץ גרמו לי להמשיך להחזיק את רעיון הקלטת השיר בראש, עד שהעזתי להפוך אותו למציאות.
אז איפה נקליט?
להקליט שיר בשבילי היה דבר מפחיד, ורציתי לעשות את ההקלטה במקום אינטימי שיעודד אותי ולא יעביר עליי ביקורת. לא חיפשתי לתת הופעה, או לגלות לפתע שאני כשרון שמחכה לפרוץ. פשוט רציתי לשיר ורציתי את האולפן שיספק לי את התמיכה הזו, לה הייתי זקוק.
לאחר חיפוש קל מצאתי את נוגה – אולפן הקלטות. שיחה עם נוגה בטלפון שכנעה אותי לנסוע למושב הפסטורלי שבו נמצא האולפן כדי שנבצע את ההקלטה. גם כשהגעתי לאולפן ההקלטות עצמו, נוגה המשיכה להיות התמיכה לה הייתי זקוק. לרגע לא הרגשתי לא בנוח אצל נוגה, היא עודדה אותי להתחיל ובזכותה פתחתי את הפה ושרתי בקולי קולות וכן, גם זייפתי רבות. נוגה המשיכה לעודד אותי לשיר, ועשינו מספר רב של חזרות, שינויים והתאמות עד שהתוצאה הפתיעה אפילו אותי.
בסוף יצא לי להקליט שיר ולחוות את חווית אולפן ההקלטות במלואה. לכמה שעות הרגשתי כמו זמר, אפילו שאני לא שר מדהים ואני ממש לא כוכב שטרם התגלה. פשוט עשיתי את זה כדי להוכיח לאחרים ובעיקר לעצמי, שיש דברים שצריך לעשות למרות הפחד, ואפשר אפילו ליהנות מהם!
